תקופת הקורונה הגיעה בהפתעה ושינתה את חיינו מן הקצה אל הקצה כמעט בין לילה. עם הזמן התרגלנו כבר לריחוק החברתי, לשגרת הסגרים וחבישת המסיכה בכל מקום. חלק מההשפעות של הקורונה על חיינו הן בתחום איכות החיים, למשל הפגיעה בחופשות. השפעות אחרות הן כבדות יותר ויש להן גם השלכות ארוכות מועד עלינו ועל הבריאות שלנו. אנשי הרפואה מספרים לנו שחלה ירידה משמעותית בשיעור האנשים שמגיע לבדיקות או טיפולים רפואיים שונים. אם בתחילת תקופת הקורונה הייתה לזה אולי הצדקה כלשהי, הרי שכיום זוהי תופעה מסוכנת אשר נחשבת לגורם סיכון שלעיתים הוא גבוה מהסיכון בקורונה עצמה. במאמר הזה נסקור את אותה תופעה ונציע דרכים להתמודד איתה ולהוריד את הסיכון בהליכה לטיפול רפואי מסוגים שונים.
רפואה בזמן קורונה – מה ניתן לעשות
ראשית חשוב להבין שיש הבדל עצום בין מערכת הבריאות כיום לבין אותה המערכת בזמן תחילת המגיפה. נכון שבתחילה היתה המערכת מעט מבולבלת והתמקדה בעיקר בטיפול בקורונה. כיום נלמדו לקחים רבים והקורונה נהפכה לשגרה איתה צריך לחיות. אותם נהלי בטיחות מתקדמים רק משתפרים עם הזמן הן בבתי החולים, הן במרפאות והן אצל הרופאים הפרטיים. תורים לשירותי רפואה מתבצעים כיום ביעילות ללא יציאה מהבית. אם התור במענה הקולי בקופת החולים ארוך מידי, תוכלו להזמין תור באתר הזה למשל. התייעצויות שונות עם רופאים נעשות גם הן דרך הטפלון, לפחות כאשר מדובר על דברים שגרתיים. תחום הרפואה הטלפונית מוריד עומס מהמרפאות והופכות אותן ליותר בטוחות למי שכבר מגיע אליהן.
נהלי בטיחות קורונה בבתי חולים
בתי החולים ערוכים להתמודדות עם הנגיף לא רק במחלקות הייעודיות לו אלא גם בשאר מחלקות בתי החולים. הצוות הרפואי ממוגן וכך גם הבאים בשערי בית החולים. כל העובדים שומרים על ריחוק חברתי ומבצעים בדיקות לגילוי הנגיף בתדירות גדולה יותר מיתר האוכלוסייה. זה מבטיח שאם חלילה יש הדבקה בקרב הצוות הרפואי, היא נשארת מוכלת על ידי תגובה מהירה של בידוד.
גם הניהול של הבניין עצמו עושה שימוש בלקחים שהצטברו בנושא. האוויר עובר דרך מערכות סינון ויש הקפדה על זרימה שלו. ארגון מחלקות שהיו צפופות נעשה מחדש בכדי לאפשר ריחוק רב יותר בין החולים ואנשי הצוות. פעילויות שונות שהיו אפשריות בעבר בבתי החולים, כגון מסעדנות, אינן מתבצעות יותר.
טפלו בעצמכם!
לאור כל זאת, אנחנו צריכים להפנים שדחייה של טיפול רפואי איננה מיטיבה עימנו (כפי שאנו רואים היטב במהלך משבר הקורונה שגרם לאנשים רבים להתרחק מקופות החולים ומבתי החולים). הסיכון להידבקות בקורונה ירד משמעותית אבל הסיכון שנגרם עקב אי הטיפול רק עלה. ישנן מחלות רבות שגילוי מוקדם יכול להיות הבדל בין חיים ומוות. סרטן על סוגיו השונים הוא דוגמא למחלה כזאת. הבעיה היא שאבחון של סרטן יכול להתחיל מסימפטומים מאד קלים, כאלו שלא נחשוד בהם. לפני תקופת הקורונה אותם סימפטומים היו מביאים אותנו לרופאת המשפחה – כאבי בטן, כאבים בגרון, עייפות ועוד. כיום, רבים לא יגיעו עם אותם הסימפטומים לראות רופא ויכול להיות שהאבחנה למחלה תידחה.
נושא נוסף שראוי לתת עליו את הדעת הוא טיפול נפשי. מי מאיתנו שזקוק לטיפול כזה ודוחה אותו עוד מתחילת תקופת הקורונה, עושה לעצמו נזק שניתן היה למנוע. טיפול נפשי שמופסק באחת, יכול להיות בעל השלכות שליליות על המטופל. לאור הבטיחות הגוברת מפני הידבקות בקורונה והימשכות התקופה, רצוי לחזור לטיפולים הללו. אם יש חשש גדול מהידבקות, ניתן לבצע טיפולים נפשיים גם בצורה של מפגשים מרחוק, הכל בהתאם להמלצת המטפל המוסמך שלכם.
לבסוף, דווקא בתקופה זו של מגיפה עלינו לדאוג שאנחנו מגינים על גופנו ובריאותנו, הן הפיזית והן הנפשית. זאת נוכל לעשות רק אם נמשיך בשגרת חיינו מבחינת הטיפולים הרפואיים.
