מיסוי קריפטו בישראל: כל מה שחשוב לדעת על חובת המס והדיווח

תחום המטבעות הדיגיטליים התפתח בקצב מסחרר בעשור האחרון, והחקיקה והרגולציה בעניינו בישראל מדביקות את הקצב בהדרגה. משקיעים רבים מגלים שהרווחים שנצברו ממסחר, כרייה או החזקה של קריפטו אינם פטורים ממס, ושעליהם לעמוד בחובות דיווח ולשלם מיסים בהתאם. אז בואו נסקור את כל המידע החשוב על מיסוי קריפטו בישראל: מהתקנות, דרך זיהוי אירועי מס, ועד לשיטות חישוב הרווח.

מה אומר החוק לגבי מיסוי קריפטו בישראל?

היסוד המשפטי שעליו נשען מיסוי קריפטו בישראל נמצא בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. לפי רשות המיסים, מטבעות קריפטוגרפיים אינם "מטבע" אלא "נכס" – כלומר, מדובר ברכוש פיננסי שחלים עליו כללי מס רווחי הון. כך נקבע בפסיקה של בית המשפט העליון בפרשת קופל משנת 2019, שנגעה למעמד הביטקוין בישראל. החלטה זו מכתיבה את שיטת המיסוי: כל מכירה או המרה של קריפטו נחשבות למימוש של נכס וחייבות במס.

למעמד זה השלכות ישירות: יש לדווח על רווחים, ולעמוד בדרישות רגולציה שדומות מאוד לאלה החלות על ניירות ערך. חשוב להבין שהחזקת קריפטו בישראל נתונה לפיקוח שדורש תיעוד, שקיפות ודיווח מסודר.

מיסוי קריפטו בישראל: כיצד נקבע סיווג הפעילות?

לצורך קביעת אופן המיסוי, נבחנת כל פעילות לפי מספר פרמטרים: תדירות העסקאות, היקף הפעילות, רמת הידע והבקיאות של הנישום בתחום, והאם הפעילות התבצעה מתוך מטרה ליצירת רווח שוטף. פעילות הנחשבת פרטית חייבת במס רווחי הון בשיעור של 25%, בעוד שפעילות עסקית תסווג כהכנסה פירותית, עליה יחולו מדרגות המס הרגילות שעשויות להגיע לשיעור של 50%.

כדי למנוע טעויות ומחלוקות, חשוב לתעד את אופי הפעילות, להשתמש בשיטות חישוב עקביות ולשמור על שקיפות מלאה בדיווחים לרשויות. התנהלות מסודרת יכולה למנוע בעיות בעתיד, ובמקרה הצורך, לספק ראיות שיתמכו בטענה שהפעילות היא פרטית ולא עסקית.

תזכיר החוק החדש: שינוי גישה במיסוי קריפטו

בשנים האחרונות החלו ניסיונות להסדיר את התחום באופן מפורש יותר. תזכיר החוק שפרסמה רשות המיסים כולל הצעות מהותיות לשינוי חקיקה, בהן הגדרה משפטית מדויקת ל"נכס קריפטוגרפי", הוראות ספציפיות לעניין כרייה וסטייקינג, וכן קביעת כללים ברורים לגבי אופן הדיווח במקרה של החלפת מטבעות דיגיטליים.

אף שהתזכיר עדיין לא עוגן בחוק, הוא מסמן מגמה ברורה של מעבר להסדרה מקיפה ושקופה יותר. ההצעה כוללת גם מנגנוני פיקוח דיווחיים, מתוך הבנה שמשקיעים רבים פועלים בזירה שאין בה רגולציה מספקת, ולעיתים אף אינם מודעים לחובת המס הקיימת.

מה נחשב לאירוע מס בתחום הקריפטו?

אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות משקיעים ואנשים הפעילים בתחום היא מתי בדיוק מתרחש אירוע מס. הינה כמה מהפעולות המרכזיות שנחשבות לאירוע מס לפי כללי מיסוי הקריפטו בישראל:

• מכירת מטבע דיגיטלי תמורת מטבע רגיל כמו שקל או דולר.
• החלפת מטבעות קריפטו שונים (למשל, המרת ביטקוין לאת'ריום).
• תשלום עבור שירות או מוצר בקריפטו.
• מכירת NFT או מימוש טוקנים אחרים.

כל פעולה כזו מחייבת תיעוד מפורט של ערך המטבע ביום המכירה לעומת יום הרכישה, וכן התייחסות לעמלות, שערי חליפין והוצאות רלוונטיות. חישוב לא מדויק עלול לגרור דיווח שגוי, תשלומי מס מיותרים או חשיפה להליכים משפטיים.

שיטות לחישוב רווחים בעסקאות קריפטו

בעת מימוש מטבעות, עליכם לחשב את הרווח או ההפסד. קיימות מספר שיטות חישוב:

• FIFO (First In, First Out): השיטה המועדפת על רשות המיסים. קובעת שהמטבעות הראשונים שנרכשו הם הראשונים שנמכרו.
• LIFO (Last In, First Out): שיטה חלופית אך פחות מקובלת בישראל.
• עלות ממוצעת: מחשבת את ממוצע העלות לכל מטבע וניתן להשתמש בה במקרים פשוטים, בכפוף לאישור.

בשוק תנודתי כמו קריפטו, שיטת החישוב יכולה להשפיע משמעותית על גובה הרווח המדווח ולכן גם על גובה המס.

דיווחי מס וטפסים נדרשים

על כל מי שצבר רווחים ממכירת קריפטו חלה חובת דיווח שנתית לרשות המיסים. הדיווח מתבצע בטופס 1301 (דו"ח שנתי), וכולל פירוט בעסקאות רווח הון בטופס 1322. אם יש לכם פעילות עסקית (כמו כרייה או סטייקינג משמעותי), עליכם לדווח גם על הכנסות שוטפות, להוציא חשבוניות, ולפתוח תיק עוסק במס הכנסה ומע"מ. יש להגיש את הדוחות עד סוף מאי או לפי מועדים שנקבעו לכם, ולצרף את כל התיעוד הרלוונטי: דפי עסקאות, ריכוז עמלות, שערים ועוד.

טיפים להפחתת חבות המס והימנעות מטעויות

• נצלו הפסדים לצורכי קיזוז: הפסדים מקריפטו ניתנים לקיזוז מול רווחי הון אחרים.
• תעדו את כל העמלות: הן מוכרות לצורכי חישוב רווח נטו.
• תכננו את מועד המכירה: לפעמים עדיף לדחות או להקדים מכירה כדי להפחית את חבות המס.
• התייעצו עם מומחה: טעויות קטנות עלולות להפוך לבעיות מורכבות בהמשך.

לסיכום