אבנר הייזלר עם הנתונים: תוחלת חיים ממוצעת של חולה סיעודי

אחת השאלות המרכזיות שמטרידות משפחות רבות היא: כמה זמן צפוי אדם לחיות לאחר שהפך לסיעודי? התשובה לשאלה הזו מורכבת, כי תוחלת החיים משתנה בהתאם למצב הבריאותי, לגיל, לאיכות הטיפול ולתמיכה מהסביבה הקרובה. פנינו לאבנר הייזלר, מומחה לביטוח סיעודי, כדי לפרק את הנתונים ולהבין את המשמעויות האמיתיות. הינה כל מה שחשוב לדעת על תוחלת חיים ממוצעת של חולה סיעוד.

מהו מצב סיעודי?

לפני שנדבר על תוחלת חיים, חשוב להבין מה נחשב מצב סיעודי. אדם נחשב לסיעודי אם הוא מתקשה בביצוע פעולות יום-יומיות בסיסיות: הלבשה, רחצה, אכילה, ניידות, שליטה על סוגרים, ויכולת לעבור ממצב ישיבה לעמידה או שכיבה. כמו כן, אדם עשוי להיחשב סיעודי גם אם הוא עצמאי פיזית אך זקוק להשגחה קבועה בגלל ליקוי קוגניטיבי, כמו דמנציה. הערכת המצב נעשית על ידי המוסד לביטוח לאומי או חברות הביטוח, לפי מבחני תלות תפקודיים ואבחונים רפואיים.

תוחלת חיים ממוצעת של חולה סיעודי: הנתונים העדכניים

תוחלת החיים הממוצעת של חולה סיעודי נעה לרוב בין שנתיים לחמש שנים מרגע ההגדרה הרשמית של מצבו. עם זאת, קיימת שונות רחבה מאוד בין מקרים שונים. ישנם מטופלים שנפטרים בתוך פחות משנה עקב מצב רפואי מורכב או הידרדרות חדה, ולעומתם אחרים ממשיכים לחיות שבע שנים ואף יותר, לעיתים מעבר לעשור, במיוחד אם מצבם הרפואי יציב והם מקבלים טיפול סיעודי איכותי.

הגורמים המרכזיים המשפיעים על תוחלת החיים במצב סיעודי

תוחלת חיים של חולה סיעודי מושפעת מגורמים רפואיים, חברתיים ותפקודיים. הינה כמה מהמרכזיים שבהם:

• גיל בעת ההפיכה לסיעודי: ככל שהכניסה למצב הסיעודי מתרחשת בגיל צעיר יותר, כך הסיכוי להארכת חיים גבוה יותר.
• איכות הטיפול: מסגרת טיפול טובה, מקצועית ותומכת יכולה להאריך חיים באופן משמעותי.
• תמיכה משפחתית וחברתית: חולים שמקבלים תמיכה רגשית וחברתית נוטים לשרוד זמן רב יותר בממוצע.

• מחלות רקע: ככל שהמצב הבריאותי הכללי ירוד יותר, כך סיכויי ההישרדות במצב סיעודי פוחתים.

אבנר הייזלר מציין כי בעוד שמבחינה רפואית הטיפול הוא קריטי, אסור לזלזל בכוחם של קשר אנושי ותמיכה רגשית – גורמים שיש להם השפעה מוכחת על תוחלת החיים.

תוחלת חיים ממוצעת של חולה סיעודי בטיפול ביתי לעומת מוסד סיעודי

השאלה היכן להתגורר בעת מצב סיעודי, בבית או במסגרת מוסדית, עשויה להשפיע על משך החיים בפועל. נמצא כי ישנם הבדלים בתוחלת החיים בין שני סוגי המסגרות, אם כי ההשפעות תלויות גם באיכות הטיפול.

נתונים שנאספו ממערכות בריאות שונות מצביעים על כך שחולים סיעודיים המטופלים בביתם, בסביבה מוכרת ועם תמיכה אישית, מאריכים ימים לעומת חולים המאושפזים במוסד. לעומת זאת, כשמדובר במצב רפואי מורכב, מוסדות רפואיים מקצועיים עשויים להציע יתרון, במיוחד כאשר יש צורך בהשגחה רפואית. לאור ההבדלים הללו, אבנר הייזלר ממליץ לקחת בחשבון גם את ההשפעה האפשרית על תוחלת החיים כששוקלים בין טיפול במוסד לבין טיפול ביתי.

הסיכון להפוך לסיעודי לפי גיל ומגדר

הסבירות להפוך לסיעודי עולה משמעותית עם הגיל. בגילאי 60-70 שיעור האנשים שנדרשים לסיוע תפקודי עדיין נמוך, אך ככל שהשנים עוברות, הסיכון גדל בצורה הדרגתית. בגיל 80 ומעלה נרשמת עלייה חדה בשיעור המקרים, כאשר רבים נדרשים לעזרה קבועה בפעולות יום-יומיות או להשגחה.

פילוח מגדרי מראה כי לנשים תוחלת חיים גבוהה יותר גם במצב סיעודי, אך הן גם נוטות להישאר סיעודיות לתקופות ממושכות יותר. בגילאי 85+, כ-45% מהנשים בישראל חיות עם תלות תפקודית, לעומת כ-35% מהגברים.

העלות הכלכלית של טיפול ממושך והשפעתה על איכות החיים

תוחלת חיים ממוצעת של חולה סיעודי, שעשויה להגיע גם לחמש או שבע שנים, נושאת איתה משמעות כלכלית כבדה. טיפול סיעודי בבית עשוי לעלות בין 15,000 ל-25,000 ש"ח בחודש, במיוחד כאשר מדובר בהשגחה מלאה. טיפול מוסדי נע בין 12,000 ל-20,000 ש"ח בחודש, תלוי ברמת השירותים.

במקרה של טיפול שנמשך חמש שנים, העלות המצטברת עשויה לעבור את רף מיליון השקלים. ברוב המקרים, קצבת הסיעוד מביטוח לאומי מכסה פחות משליש מההוצאה בפועל, והפער ממומן מהון משפחתי, חסכונות, או ביטוחים פרטיים. אבנר הייזלר מדגיש כי תכנון מוקדם, כולל רכישת ביטוח סיעודי מתאים בגיל צעיר, מאפשר להבטיח מימון של טיפול איכותי לאורך זמן, ולהפחית את הלחץ הכלכלי מהמשפחה.

לסיכום

תוחלת חיים ממוצעת של חולה סיעודי בישראל נעה בין שנתיים לחמש שנים, עם שונות גדולה בין אדם לאדם. אם אתם בני משפחה של אדם סיעודי, או רוצים להיערך מראש לתרחיש כזה, יש משמעות עצומה להבנת הנתונים, בחירת מסגרת טיפול מותאמת, ותכנון פיננסי מסודר. אבנר הייזלר מדגיש שהיערכות מוקדמת לא רק שיכולה לשפר את איכות החיים במצב סיעודי, אלא גם להפחית את העומס הנפשי והכלכלי מהמשפחה.