ממנהגי יום הכיפורים: איך הכל התחיל?

ממנהגי יום הכיפורים: איך הכל התחיל?

מבין מועדי ישראל השונים, אין ספק כי יום הכיפורים הוא בין הבולטים ביותר. מועד זה, החל בעשרה בתשרי לפי הלוח העברי, מתמקד בעשיית תשובה ובמחילת עוונות. חשובה הנקודה בהקשר זה, שמחילת עוונות מחייבת תשובה. מעניין לגלות כי עקרונית, לפי ההלכה, יום השבת קדוש יותר מיום הכיפורים. למרות זאת, רבים רואים את יום כיפור כיום הקדוש ביותר בשנה. אלה כמה נקודות מפתח נוספות, להבנת יום מיוחד זה:

מקורות המנהג

מקור המנהג, הוא מהכתוב בתנ"ך (ויקרא, ט"ז, ל): "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם". הפסוק מתייחס לאירוע הבא: לאחר חטא העגל, משה רבנו שבר את לוחות הברית ועלה שוב להר סיני, שם הוא נשאר במשך 40 יום. לבסוף, נסלח לעם ישראל על חטאו בחטא העגל ומשה רבנו חזר מההר עם לוחות הברית השניים, ביום הכיפורים.

בערב היום

בערב יום הכיפורים, נהוג לקיים סעודה מפסקת, מקווה לגברים ועלייה לקברי צדיקים וקרובי משפחה.

מנהגי יום כיפור

המנהגים העיקריים ביום עצמו, הם צום (הימנעות מאכילה ושתייה), הימנעות מעשיית מלאכה, מרחצה ומקיום יחסי מין. תפילות תופסות חלק חשוב במנהגי יום הכיפורים ועוד נהוג, להימנע מנעילת נעלי עור וממריחת הגוף בשמן.

תקיעה בשופר נהוגה במוצאי הצום, בסוף תפילת נעילה. לבישת בגדים לבנים נהוגה ונפוצה מאוד גם כן, מהיותה סמל ידוע לטוהר.

מנהגי יום הכיפורים

מנהג הכפרות

מנהג בולט במיוחד, שגם מעורר מחלוקת חוזרת ונשנית (ולא רק בימינו), הוא מנהג הכפרות באמצעות שחיטת תרנגולת. למנהג עתיק זה, היו לאורך השנים תומכים בולטים דוגמת האר"י. מצד שני, קמו לו מתנגדים רבים וחשובים. גם הרמב"ן וגם הרשב"א מתארים זאת כ"דרכי האמורי" ועל פי הרב יצחק כדורי זצ"ל, עדיפה על כך תרומה לעניים. ישנו בתורה איסור צער בעלי חיים וזו היא סיבה נוספת להתנגדות דתית למנהג (מרחיב על כך כיום באופן נרחב בהרצאותיו אסא קיסר). אנקדוטה מעניינת, היא שבשולחן ערוך (לרבי יוסף קארו) היה כתוב במהדורות הראשונות "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא". בהמשך ועד היום, ביטל מי שביטל את "מנהג של שטות הוא". קל להבין מדוע – מנהג זה הוא כביכול "מסלול מהיר וקל" לכפרת עוונות ולא מעוניינים לוותר על רעיון חביב שכזה. קל הרבה פחות, להגיע לחרטה כנה על עוונות. אם פגענו באופן חמור כלשהו במצדיקי תרנגול הכפרות, האם יסכימו שבמקום בקשת סליחה כנה ותיקון העוול פשוט נשחוט תרנגול ובזה ייפתר הכל? הצעה של שטות?..

 

לסיכום

ללא ספק, קצרה היריעה כאן מלתאר נושא רחב ומרכזי כיום כיפור. אך אם נחזור בתמצית אל המהות, נראה שהיא תמיד אחת, לאורך ההיסטוריה ובכל המקומות: תשובה ומחילת עוונות.

סגירת תפריט