מאה מושגים במורשת, ציונות ודמוקרטיה: מדוע בוטלה תכנית הלימודים הזו?

מאה מושגים במורשת, ציונות ודמוקרטיה: מדוע בוטלה תכנית הלימודים הזו?

"100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה" היא תוכנית לימודים שהייתה בשימוש כיתות ז', ח' ו-ט' בשנים 2003 עד 2006. פרשת ביטולה, מספקת חומר מעניין למחשבה, על מורשת, ציונות, דמוקרטיה ועוד. במה מדובר ומדוע בוטלה תכנית זו?

כוונות טובות

משרד החינוך, התרבות והספורט הציג תוכנית זו בשנת 2003. הרעיון, היה ללמד 100 מושגים נבחרים ובולטים במיוחד, שניתן לתאר כמושגי יסוד בתחומי המורשת, הציונות והדמוקרטיה. בהמשך לכך, התלמידים נבחנו עליהם במסגרת מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית). עד כאן, נשמע טוב. מעין גישה של "קצת מכל דבר חשוב".

אף אחד לא מרוצה

מסתבר שהתוכנית הצליחה להרגיז גורמים רבים להפתיע. מורשת, ציונות ודמוקרטיה, הם נושאים רחבים כל אחד בפני עצמו. כאשר ההורים במערכת החינוך מגיעים מקשת רחבה כל כך של דעות ואמונות, בחירת 100 מושגים הסתברה כפשרה מתוך כוונות טובות, שממנה רבים מדי יוצאים לא מרוצים. שני סוגי הסתייגויות בולטים, היו למה נכלל דווקא מושג X ולמה לא נכלל מושג Y (ואכן, השואה למשל, לא נכללה ברשימה משום מה). גורמים במגזר הערבי התלוננו שהתוכנית מחייבת את ילדיהם ללמוד מושגים בציונות. במקביל, גורמים במגזר החרדי החרימו את הבחינות, גם הם בגלל שנושא הציונות לא נראה להם. היו כמובן הסתייגויות על רקע פוליטי וגם על רקע עדתי. אחרים ציינו שרשימה כזו מחייבת דיון ציבורי – נקודה הגיונית סך הכל בתרבות דמוקרטית ופלורליסטית ולגבי רשימה משמעותית כזו. היו שהתלוננו על הפרופורציות בין היקף המושגים שמוזכרים מכל סוג. הסתייגות משעשעת מעט, הייתה שרשימה זו מצומצמת וחלקית! נו, ככה זה ברשימה של 100 דברים. יש בה מקום רק ל-100.. אילוץ מתמטי שכזה.

מושגים במורשת, ציונות ודמוקרטיה

שנחזיר למגירה?..

שכתוב התוכנית על פי כל דיקדוקי דרישות הקהל (לכל סוגיו המתישים בהיקפם), יכל להיות קרוב לוודאי סיוט של ממש עבור כותבי התוכנית. במונחים יותר מדוייקים, גם אם פחות עבריים: Mission impossible. סוף דבר – ב-2006 הודיע משרד החינוך כי "יש להעדיף ידע מעמיק והבנה על פני שינון" (כך לפחות מצוטט בויקיפדיה), אשר על כן התכנית מבוטלת לאלתר. עתה ישננו הילדים אינספור מונחים, מכל הסוגים, הזוויות והכיוונים, ובא לציון גואל. אופס! ציון הוא מונח ציוני. עמכם הסליחה.

לסיכום

חומרי הלימוד בבתי הספר הם (במילים פשוטות אך מדוייקות) "סלט" לא כל כך חינני. זאת, בגלל הצורך המתמיד, העתיק והבינלאומי, לרצות כמה שיותר מאוכלוסיות ההורים. הפתרון המקובל, הוא אכן לתת קצת מכל דבר, אבל לעולם לא "רשימת 100 ה..". זה דבר שמשאירים לסרטונים ממגנטי צפיות ולמאמרים עתירי כניסות ("10 הסרטים הטובים בכל הזמנים!"). במערכת החינוך, יעדיפו תמיד את גישת "גם וגם", בשם "השקט התעשייתי". והילדים? הם במילא יישכחו את הרוב מחר, ייגדלו ויעמדו בתוקף על כך שילמדו זאת גם את ילדיהם.

 

סגירת תפריט