גודל אות   א   א   א     הקטן פונט     הגדל פונט

השופר

מהות התקיעה בשופר

 

חכמינו זיכרונם לברכה אמרו שמטרתה של תקיעת השופר היא לעורר את

האדם מתרדמתו. בזמן שאדם שומע את תקיעת השופר, הוא צריך

להתבונן פנימה אל תוך נפשו, לבדוק את מעשיו ולבחור את הדרך לשיפור

מעשיו.

שופר - מלשון שפר, כי השופר קשור לשיפור המעשים.

 

רבי סעדיה גאן ומצא עשרה עניינים במצות תקיעת-שופר. הנה אחדים מן העניינים:

 

1

להזכירנו מעמד הר סיני. נקודת ההתחלה שלנו כעם הייתה למרגלות ההר במדבר.

במעמד זה התגלה הבורא בנבואה לכל העם היהודי - מיליונים חזו בנבואתם את האמת המוחלטת והבלתי משתנה של קשר בין בורא לנברא. דבר שלא היה לו אח ורע בכל תולדות המין האנושי. ובמעמד זה קבלנו על עצמנו עול מלכותו של הקב"ה.

הפסוק מתאר זאת "ויהי קול השופר הולך וחזק. . . וגו"' ולכן לזכר אירוע חשוב והיסטורי זה אנו תוקעים בכל שנה בשופר.

2

להזכירנו חורבן בית מקדשנו. שכן דרכה של מלחמה שיש בה תקיעות ותרועות, קול מהומה ומלחמה. וכן כיום יש צפירות המזהירות את הציבור, או מרגיעות. כך אנו בשומענו את קול השופר יעלו על לבנו המלחמות שבהן נפלה ירושלים וחרב בית המקדש. וביום זה נבקש על בנינו, ושובו של המלך לציון ברחמים.

3

התקיעה בשופר יוצרת תחושה של פחד וחרדה. והרי אנו יודעים כי אנו עומדים בפני משפט על כל מעשינו. איננו בטוחים כי נצא זכאים בדין ועל כן מורא ופחד זה ביום הדין מעידים כי נכנעים אנו לפניו יתברך.

4

להזכירנו את הזכות הגדולה של מעשה אברהם ויצחק בעקידה.

שעשו רצונו של הקב"ה בלב שלם ועמדו בניסיון קשה עד מאד. והתקיעה היא בקרן איל בלבד כדי להזכיר את זכותם- שכן לאחר שאמר הקב"ה לאברהם שלא לשחוט את יצחק, ראה "והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו. וילך אברהם וייקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו"

5

להזכירנו שמצפים אנו לגאולה השלמה. נאמר בפסוק "ביום ההוא יתקע בשופר גדול.

והתקיעה שלנו מרמזת על תקיעה בשופרו של משיח.

6

יש כאן הודעה חשובה היום הוא הראשון מתוך עשרת ימי התשובה.

המועד שנקבע לכל באי עולם לשפר מעשיהם, ולשוב אל ה'.

וזוהי מעין "צפירה" בהיכנס ובהחל ימי הדין.

7

להזכירנו יום הדין הגדול שגם בו נאמר "כי קרוב יום ה' הגדול קרוב ומהר מאד יום שופר ותרועה" 

8

מובא בספרים כי תקיעת השופר על ידנו "מבלבלת" את השטן וגורמת לו שלא לקטרג עלינו.

 המשותף לכולם הוא כי מעמד זה הינו מרגש במיוחד, והשקט והדממה, יראת הכבוד האופפת את המתפללים ברגעים אלו, ניתנים ממש למשוש, אלו משיאי התרוממות הרוח ביום זה, ומאידך הכנעה וקבלת החלטה על שיפור המעשים במשך השנה.

   

ממה עושים את השופר?

 

כל השופרות כשרין,

חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן.

 

לפרה יש קרנים. לקרן של הפרה לא קוראים שופר. רק לקרן של האיל או היעל

קוראים שופר, ולכן רק בהם יכולים לתקוע.

 

השופר ועיצובו

 

על ידי חימום המים רותחים מביאים את הקרן לידי ריכוך וגמישות, דבר המאפשר לקלף
להפשיט" מעליה את הקליפה החיצונית הגסה, עד שיורדים לקליפה העדינה שלמטה. כמו כן במצב זה של התרככות ניתן לעצב את הקרן בכל צורה רצויה בהתאם למקובל בעדות השונות

ביהדות המזרח נהוג שהשופר הכפוף, סמל לתפילת היהודי בענווה, כדי "לכופף לבנו לפני אבינו שבשמיים

בעדת התימנים נהוג
השופר הארוך והמסולסל, ויש שאף מקשטים אותו ומשבצים אבני-חן

גם בנוגע לקולו של השופר יש העדפות שונות אצל העדות
בעדה התימנית אוהבים את קולו כהה ועמום, כאילו הוא עונה מן המדבר
בעדה האשכנזית מעדיפים קול "בכייני", דק וגבוה
בעדה הספרדית אוהבים קול חגיגי, כאילו הוא מבשר ניצחון והצלחה
או קבלת התפילה בשמיים

מצוות התקיעה בשופר

 

רבי יהודה אומר, שבראש השנה תוקעים בשופר של איל, שהוא כפוף. מדוע צריך

לתקוע בשופר כפוף? כי בראש השנה אדם צריך לזכור שהוא עומד ביום הדין. האיש

המתפלל עומד כפוף, והשופר שהוא תוקע בו - גם הוא כפוף.

 

מתי תוקעים בשופר?

 

בשופר תוקעים בראש השנה, בכל יום בחודש אלול לאחר תפילת שחרית,

ובסיום תפילת יום הכיפורים.

 

המצווה של שמיעת שופר

 

מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה.

שנאמר "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ"ט).

ושופר שתוקעין בו, הוא קרן הכבשים הכפוף.

וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש.

הרמב"ם כותב כי יש מצווה לשמוע "תרועת השופר".

 

 

וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת,

או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת,

ושמע קול שופר או קול מגילה -

אם כיון לבו יצא,

ואם לאו לא יצא.

אף על פי שזה שמע וזה שמע,

זה כיון לבו וזה לא כיון לבו.

 

השופר ותפקידיו


:לשופר במקרא היו שימושים שונים
שופר של מלחמה
השופר שימש לכלי אזעקה לכנס את המגינים או לצאת להתקפה כדוגמת
גדעון /שופטים ז:כ / "ויתקעו שלוש-מאות השופרות, וישם ה' את חרב איש
ברעהו ובכל המחנה". דווקא בגלל זה הוא גם שופר של תשובה, המהדהד
/
ומחריד, כאילו להכריז - "שפרו מעשיכם", כמו אצל הנביא עמוס /ג: ו
."
אשר יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"

שופר של ניגון
זה שופר של כל ימות השנה כדי לענג בו את הבריות, ובו היו ממליכים את המלך
ביום הכתרתו. השופר של הזמר והנעימה הוא השופר של ספר תהילים. כמו במזמור
,
מ"ז, שאומרים שבע פעמים לפני התקיעות של ראש השנה: "עלה אלוהים בתרועה
."
ה' בקול שופר. זמרו אלוהים זמרו: זמרו למלכנו, זמרו

שופר של התגלות
במעמד הר סיני, שיחק השופר תפקיד מרכזי בחזיון האור קולי של כל
הזמנים: /שמות י"ט/ "ויהי ביום השלישי היות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד
על ההר וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה... ויהי קול השופר הולך
."
וחזק מאד, משה ידבר והאלוהים יעננו בקול

שופר של חרות
השופר של שחרור העבדים והקרקעות ביובל ובשמיטה, עליו נאמר /ויקרא כ"ה/ "והעברת
שופר תרועה... וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". הוא השופר המבשר נחמות
וישועות, השלום והשלווה בעולם. הדרור והחרות, השחרור והשוויון. הוא הוא השופר
.
העתיד לקבץ נדחי גלויותנו, ולהביא שלום לעולם

שופר והתעוררות
 
אף על פי שתקיעת השופר בראש השנה גזירת הכתוב - רמז יש בו כלומר: עורו
ישנים משנתם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו
בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר
לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל
.
אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה
,
עתידים בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בראש-השנה
אלא אם מבקשים שאחפש להם זכות ואזכור להם עקדת יצחק
.
יהיו תוקעים לפני בשופר של אייל זה

כל אותו יום היה אברהם רואה את האייל נאחז באילן זה ונתר
ןיוצא נאחז בחורש זה ונתר ויוצא נאחז בסבך זה ונתר ויוצא. אמר
לו הקב"ה: אברהם כך עתידים בניך נאחזים בעוונות ומסתככים
-
במלכויות מבבל למדי, ממדי ליון, ומיון לאדום. אמר לפניו: ריבון
.
העולמים, יהיה כן לעולם? אמר לו: וסופם להיגאל בקרניו של אייל זה

והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור"
/
והנדחים מארץ מצרים. והשתחוו לה בהר הקודש ירושלים." /ישעיהו כ"ז

השופר