גודל אות   א   א   א     הקטן פונט     הגדל פונט

ערכים ומושגים

ערכים ומושגים

 מחזור

'מחזור' הוא ספר התפילה על-פיו מתפללים בראש-השנה וביום-הכיפורים. הוא נקרא 'מחזור', כי התפילות שבו באות במחזוריות מדי שנה. ספר-התפילה של כל השנה נקרא 'סידור', כי בו מסודרות כל התפילות.

מאכלים

בראש-השנה מרבים באכילת מאכלים מתוקים וטובלים את הלחם בדבש, כדי שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה. זו גם הסיבה מדוע נוהגים שלא לאכול בראש-השנה מאכלים חמוצים.

בליל ראש-השנה טובלים פרוסת תפוח בדבש ואומרים: "...שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". אוכלים גם רימון, שירבו זכויותנו כגרעיני הרימון. נוהגים לאכול ראש של כבש או ראש של דג, כדי "שנהיה לראש ולא לזנב". בקהילות ישראל יש מנהגים רבים של אכילת מאכלים מיוחדים כסימן ברכה.

שברים

מצוות תקיעת שופר בראש-השנה מופיעה בתורה במלים: "יום תרועה יהיה לכם". מהי "תרועה"? התרגום הראשון שנמצא למלה תרועה הוא: "יבבא", מלשון בכי. מכאן למדו חכמינו, כי תקיעת-השופר צריכה להישמע כמו בכי. איך נשמע בכי? שלושה סוגים בבכי: ארוך ומתמשך; בכי שנשמע כמו גניחות קטועות; ויללה - אוי-אוי- אוי-אוי.

וכך אנו תוקעים בשופר: 'תקיעה' - תקיעה ארוכה, ממושכת; 'שברים' - שלוש תקיעות קצרות יחסית, כאילו שבורות; 'תרועה' - סידרה של תקיעות קצרצרות, כמו יללה - טו-טו- טו-טו-טו.

בראש-השנה תוקעים 60 תקיעות, 20 שברים ו-20 תרועות. סך-הכול - 100.

תשליך

ביום הראשון של ראש-השנה (כשהוא חל בשבת - ביום השני), אחר הצהרים, הולכים ל'תשליך'. משתדלים ללכת לנהר, נחל, שפת-ים או מקום אחד שיש בו מים ודגים. מים - כי שפעת המים רומזת לחסדי הבורא; דגים - משום שעיניהם הפקוחות תמיד מסמלות את ההשגחה המתמדת של הקדוש-ברוך-הוא עלינו. המנהג נקרא 'תשליך', כי אנו מבקשים בו: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". בסיום הטקס נוהגים לנער את שולי הבגדים, אות להתנערותנו מהחטא.

 

צום גדליה

בג' בתשרי נוהגים לצום.

צום זה נקבע על-ידי חכמים לדורות, מהבוקר עד הערב, בלא הערב שלפניו. הסיבה לקביעת הצום ביום זה; לזכר מאורע ששינה את מהלך תולדות עם ישראל.

לאחר ניצחונו של נבוכדנצאר על ישראל, הגלה את רוב העם מן הארץ, אך לא חפץ בחורבן מוחלט, ולכן השאיר כאן נציבות שתעסוק בחקלאות: כורמים ויוגבים, ובראשם העמיד את גדליה בן אחיקם, שהיה ממונה מטעמו. אט-אט, חזרו ונאספו היהודים שברחו למואב, אדום ועמון, הארצות השכנות, והחלו להקים מחדש את הארץ החרבה.

אך עלתה עליהם קנאתו של מלך בני עמון, והוא שלח את ישמעאל בן נתניה לפגוע ולהרוג נפש את גדליה בן אחיקם.

לגדליה נודעה המזימה, אך הוא לא היה מוכן להאמין לדבר כה נורא על ישמעאל, ולא קיבל את הדברים מחמת שהיו לשון הרע (אף שבמצב כזה, היה צריך לחשוש ולהיזהר).

המזימה הצליחה, וישמעאל בן נתניה הרג את גדליה בן אחיקם בג' בתשרי, יחד עם הממונים הכשדים שמלך בבל השאיר בארץ. כאשר שמעו זאת היהודים בארץ, חששו מנקמתו של מלך הכשדים, ברחו והתפזרו לכל עבר.

כך אבדה התקווה לחזור ולכונן את הארץ, השתיל הרך נעקר ולעץ לא הייתה תקומה.

לזכר זה, קבעו חכמים את הצום, ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלוקינו (מסכת ראש השנה דף י"ח).

כשם שקבעו את צום בט' באב לזכר חורבן הבית, כן נקבע יום צום בג' תשרי, יום הריגת הצדיק.

סליחות  

 

תפילות בלשון פיוטית, שתוכנן בקשת סליחה ורחמים על החטאים
על פי המנהג שבמסורת הדתית קמים באשמורת הבוקר לומר תפילות
אלו בימים שבין ראש חודש אלול ויום הכיפורים, הלא הם
ימי הסליחות

הדלקת נר של יום טוב


"
עם הדלקת הנר בערב ראש השנה נוהגות הנשים לברך גם "שהחיינו
וללבוש בגד חדש או לשים על השולחן פרי חדש

ברכת כתיבה וחתימה טובה


נוהגים לברך זה את זה בברכת "שנה טובה" וב"חתימה טובה". הנוסח
."
האשכנזי לברכה זו הוא: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו
."
הנוסח בעדות הספרדיות הוא: "תיכתבו בספר חיים טובים
."
נוסח התימנים הוא: "ותיכתבו בספר החיים ובספר הזיכרון

ימים נוראים


."
שלושת הימים של ראש השנה ויום הכיפורים נקראים "הימים הנוראים
יש מרחיבים מושג זה ומשתמשים בו גם לציין מהותם של שבעת הימים
שבין ראש השנה ויום הכיפורים. מקור השם באופיים של הימים האלו
.
כימים של דין ומשפט

בין כסה לעשור


עשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. הימים שבין
,
כסה לעשור - הם הימים מראש חודש תשרי, כאשר הירח מכוסה
.
ועד עשרה בו

שבת שובה


השבת שחלה בעשרת ימי תשובה, לפני יום הכיפורים, ונקראה על
'
שם ההפטרה שקוראים בה, והמתחילה כך: "שובה ישראל עד ה
אלוהיך" (הושע יד, ב) פרק זה נבחר בהתאם לרוח הימים המיוחדים
.
של חשבון הנפש

 

חשבון נפש

 

בתחילת חודש אלול כל יהודי המאמין בה' עושה חשבון נפש שנתי. למה הכוונה?

כל אדם סוקר את השנה שחלפה, בודק אם השיג את מטרותיו, כיצד התייחס לבני

משפחתו, לחבריו, לשכניו ולמכריו. שואל את עצמו אם כיבד את המצוי בסביבתו

ועוד.

לפי תפיסת העולם היהודית, אדם צריך למלא את רצון ה' לקיים את חוקי התורה

ולשמור מצוות. וכאשר הוא עושה חשבון נפש, הוא בודק ומכפר על עבירות שבין

אדם לחברו ועל עבירות שבין אדם למקום (לה').

 

עבירות שבן אדם למקום

 

עבירות שבין אדם למקום הן עבירות שבין אדם לאלוהיו. הכוונה היא

אי קיום החוקים והמצוות שבין האדם והאל וגם אלו שבין אדם לחברו.

 

עבירות שבין אדם לחברו

 

עבירות הקשורות ליחסים שבין בני אדם, למשל התייחסות בחוסר כבוד,

אלימות, רכילות ועוד.

 

 

ערכים ומושגים