גודל אות   א   א   א     הקטן פונט     הגדל פונט
 

[הגדל תמונה]

מקור השם שבועות                  

משום שהוא חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח. 

חג השבועות יונק את מהותו מחג הפסח, שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי גאולה פיזית מעבדותם של בני ישראל במצרים אך השלים את תהליך הגאולה רק בחג השבועות, שכן ביום הזה אלוהים נתן את התורה לבני ישראל (במעמד הר סיני). 

 

                                         תאריך החג:                                             

"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר  התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה" (ויקרא כ"ג, 15).

 

האותיות ח-ל-ב בגימטרייה הן 2+30+8=40 כנגד 40 יום שעשה משה בהר סיני .
 
האותיות ד-ב-ש ו- ח-ל-ב בגימטרייה הן סה"כ 613 כמספר תרי"ג מצוות שבתורה
                                                                                                            
בתורה שניתנה בסיני ביום ו' סיון כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו", ומאז החלו בני  ישראל לבשל חלב בנפרד מבשר.                                                              

 

לפעילויות לשכבות השונות, קישורים, מתכונים, מידע, שעשועונים, עידכונים ועוד

לחצו כאן

 

 

חג השבועות הוא אחד החגים הקדומים ביותר ביהדות והוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות. פסח, שבועות , וסוכות. חג השבועות הינו השני   משלושת הרגלים (רגל = פעם) מאחר ומתחילים לספור את החגים מפסח (ראש השנה ע"פ התורה) .                                                                                           

 

שלושת הרגלים מבטאים 3 קשרים:                                             

 

1. הקשר בין עם ישראל לאלוהיו , חג מתן תורה " וזכרת כי עבד היית במצרים, ושמרת ועשית את החוקים האלה".

2. הקשר בין האדם לאדמה:  בפסח, ראשית קציר, " והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן". שבועות, ביכורי קציר חיטים ופרי האדמה , " וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים".

סוכות, אסיף הפרות, " וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה".

3. הקשר בין העם לבית המקדש, בימים בהם בית המקדש היה קיים, שלוש פעמים/רגלים היו עולים לבית המקדש שבירושלים ומביאים מנחה לה'  " ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' והנחתו לפני ה' אלוהיך והשתחווית לפני ה' אלוהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך ולביתך אתה הלוי והגר אשר בקרבך".

 

ימי ספירת העומר:                                                                      

ביום הראשון של חג הפסח היו אבותינו מביאים את העומר –שהיא האלומה  הראשונה של הקציר) ומאותו יום מתחילים לספור את העומר ( יום א' בעומר וכן הלאה)
 ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות תמימות, עד לחג השבועות. מקור האבלות בימי ספירת העומר בתקופה החקלאית בה מצויים הגידולים החקלאיים בסכנת הכחדה בשל רוחות השרב השכיחות לעונה זו של השנה. לאחר חורבן בית המקדש וכשלון מרד בר-כוכבא נוסף הצער על ביטול מצוות הבאת קציר העומר לבית המקדש  וכן אבל על חללי המרד וכישלונו. בימי העומר נהוג  לנהוג מנהגי אבלות, הגברים אינם מתגלחים , אין מסתפרים, אסור לערוך חתונות ומסיבות חגיגיות. מנהגי האבלות מופסקים ליום אחד בל"ג בעומר ומסתיימים בשבועות

 

קביעת יום החג:                                                                        

במקרא לא צוין תאריך מדויק בו חגים את החג וקביעת התאריך קשורה לספירת ימי העומר. שבעה שבועות או 50 יום מהיום הראשון של חו"ל המועד מתחיל חג השבועות  ב- ו' בסיוון. "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות " (דברים טז') "עד ממחרת השבת השביעית תספרו 50 יום והקרבתם מנחה חדשה לה' " (ויקרא כג')